זוגיות בצילה של התמכרות

כאשר אחד מבני הזוג מתמכר לאלכוהול ההתמכרות חודרת ומשפיעה בראש וראשונה על חיי המשפחה כולה ובפרט על הזוגיות

כאשר אחד מבני הזוג מתמכר לאלכוהול ההתמכרות חודרת ומשפיעה בראש וראשונה על חיי המשפחה כולה ובפרט על הזוגיות. המשתמש באלכוהול יתרחק ממסגרת המשפחה, כשיתאמץ להסתיר את עובדת התמכרותו. מערכת היחסים של המכור עם החומר הופכת להיות יותר ויותר מרכזית בחייו, והמכור משקיע אנרגיה רבה בהכנה, בתכנון ובשימוש בחומר. למערכת היחסים עם האלכוהול הוא יפנה יותר ויותר אנרגיה לשם הישענות, תמיכה רגשית ופתרון בעיות, בעיקר כשמערכת יחסים זו הופכת עבורו זמינה “ומתגמלת” רגעית. מערכת היחסים עם החומר הופכת להיות “הרומן” של המכור הנכנס לתוך משכנם של בני הזוג ומשפיע על זוגיותם.

בת הזוג מאבדת בהדרגה את תפקידה במערכת הזוגית והופכת פריפרית, כשהמרחק בין בני הזוג הולך וגובר. בת הזוג תגיב להתרחקות בעלה ולעובדה שהאלכוהול הופך להיות מקור תמיכה מרכזי של בן זוגה בחשד, בשיטור, במעקב ובאי שקט. היא תגיב בכך שתאבד את הפונקציונליות שלה ביחסיה עם בעלה. ככל שתרגיש דחויה, תתחזק אצלה תחושת חוסר הערך, חוסר הביטחון וחוסר האונים. חוסר אונים זה מחזק את הצורך שלה להתאמץ יותר, ולשאת ביתר אחריות לפתרון ההתמכרות. תחושת הכישלון והחידלון שיתעצמו, יגבירו דחף זה לשאת ביתר אחריות ועשייה. בין בני הזוג נוצרת השלמה דיספונקציונלית ונוקשה בחלוקת האחריות, המעודדת את חוסר התפקוד שלו כשבת זוגו עושה יותר ויותר דברים עבורו ובמקומו. בת הזוג לוקחת על עצמה יותר ויותר תפקידים, כחיפוי על התפקוד הפגוע שלה ושל בן זוגה, אך בעיקר במגמה להחזיר יציבות ואיזון למערכת המשפחתית. התפקידים שתיקח על עצמה יתנו לה תחושה מדומה של כוח, סטטוס משפחתי, מילוי תחושת הריקנות הרגשית ואשליה של שליטה במצב. דינמיקה אופיינית זו של אחריות-יתר מול חוסר אחריות ביחסי המכור ובת זוגתו, יש בהם משום מלכוד. ככל שהיא תישא באחריות עבורו, יוכל המתמכר לשאת פחות אחריות, להתפנות לאלכוהול, ולהצדיק את המשך השימוש, שכן, יש מי שתמלא את התפקידים במקומו. שליטתה שלה בעניינים תשפיע על דימויו העצמי ותבליט את חוסר תפקודו, מה שיהווה עילה למריבות נוספות הדוחפות אותו חזרה לאלכוהול. “אם רק היית מתנהגת אחרת ולא משתלטת לי על החיים לא הייתי זקוק לאלכוהול בכלל…”.

באחריות היתר שבת הזוג נושאת לפתרון ההתמכרות היא משלמת מחיר יקר מאוד: אבדן הדרגתי של זהותה העצמית, אבדן תחושת העצמאות והביטוי העצמי, אבדן התפתחותה וגדילתה האישית. המושג של “שותפי תלות” מדבר על אורח החיים התלותי שמפתחת בת הזוג במתמכר, על פיו חייה הופכים יותר ויותר מאורגנים ותלויים באלכוהול ובהשפעותיו, ובאורח חייו והתנהגותו של המכור. מדובר למעשה בהתמכרות זוגית-מערכתית: אחד מבני הזוג מכור לחומר, והשני מכור להתמכרות של בן זוגו. בת הזוג מתכחשת לחלק ההתמכרותי שלה ביחסים עם בן זוגה. שנים רבות יכולות לעבור על בת הזוג בתגובה מתמדת למתמכר, במקום שמירה על קשר עם צרכיה היא, רגשותיה, ומתן ביטוי למאוויים אישיים, נפשיים, תעסוקתיים או חברתיים. היא אוטמת את עצמה רגשית כדי לא להתחבר לכאב, לחרדה, לחוסר האונים ולחידלון. גם הילדים הופכים להיות “בני בריתה” ובמקום לעסוק בעיסוקים המאפיינים את גילם מבחינה התפתחותית, הם יתעסקו בהדרגה בשלום המשפחה, יגיבו לחוסר האונים של הוריהם וימלאו תפקידים “הוריים”. באופן פרדוקסלי הופכת ההתמכרות להיות אלמנט ארגוני, שמארגן סביבו את חיי המשפחה ושואב את האנרגיה הרגשית של כולם.

למרות שעל פני השטח בני הזוג מנסים ליצור רושם שיחסיהם סימטריים, האחד, כביכול, אינו זקוק לשני ומתפקד טוב בנפרד, למעשה יחסיהם תלותיים ומשלימים. המכור תלוי בתפקודה היומיומי של בת זוגו, במעורבותה ובאחריותה, כדי לאפשר לעצמו לברוח לאלכוהול. בת זוגו תלויה בחוסר תפקודו כדי להעלות את ערכה ואת מרכזיותה במשפחה. לכל אחד מהצדדים אין קיום ללא הצד השני. הם אינם יכולים לחיות זה בלי זו או זו עם זה. ההזדקקות ההדדית הזו שעליה מושתתים יחסיהם, היא זו שיוצרת עבורם את הבטחון שלא ייעזבו. הם מתכחשים ונאבקים בנזקקות זו. בין בני הזוג נוצרים מאבקי כוח סמויים, האישה תחזק את עצמה על חשבון חוסר תפקודו, והמכור יחזיר לעצמו את הכוח ע”י בקורתיות, אוטוריטטיביות, תוקפנות ואפילו התעללות. עם השנים התפקוד הזוגי שלהם ייהפך יותר ויותר נוקשה, התפקידים והתגובות מקובעים. הנוקשות והקבעון הללו משמשים כאלמנט של ניבוי ויציבות בתוך הכאוס וחוסר הוודאות שמסביב.

סגנון החיים של בת זוגו של המכור פוגע במישורים רבים של חייה: בגלל ניסיונותיה לשלוט על מה שבלתי ניתן לשליטה, קרי ההתמכרות, רמת המתח המתמדת שלה גבוהה. היא סובלת לרוב מתחלואים שונים ומבעיות פסיכוסומטיות כגון מיגרנות קשות, אולקוס, לחץ דם גבוה, בעיות עיכול וכו’. היא מפתחת פעמים רבות התנהגות כפייתית כמו אכילת יתר, ניקיון כפייתי, ועלולה להתמכר למשל לתרופות. פגיעה נוספת היא פגיעה חברתית: היא מתרחקת מכל קשר חברתי, בעיקר בשל ניסיונה למנוע את חשיפת “סוד ההתמכרות”. פעמים רבים הבושה מרחיקה אותה מלחפש מקורות תמיכה אחרים כמו למשל מבני משפחה. אם בני משפחתה המורחבת אף הם מכורים – היא לא תקבל הבנה למצוקתה. הצמצום החברתי ותחושת הבדידות המתחזקת מקשה עליה את ההתפנות הנפשית לעסוק בהורות ולהשקיע אנרגיה בטיפול בילדים. הטיפול בהם הופך פונקציונלי. לעיתים היא תזניח את הילדים ובמצבים קיצוניים תאפשר לאירועי התעללות ולתוקפנות להתרחש, ללא שימת גבולות והגנה. הנשים תתקשינה לתפקד בעבודתן מחוץ לבית, ותאפשרנה לסולם הערכים שלהם להתמוטט.

נשאל את עצמנו מדוע למרות הסבל, נשארים בני זוג במערכות יחסים כל כך קשות ולאורך שנים עם בני זוגם המכורים, או שנפרדים ממערכות יחסים אלו אך מוצאים עצמם בזוגיות אחרת דומה? נמצא שאחוז גבוה מהמכורים וכן בנות זוגם באים מרקע משפחתי בהם חוו יחסים דיספונקציונלים עם משפחות המוצא, ובפרט עם הוריהם. לעיתים היו קורבנות של התעללות, חוו טרואומות בילדותם ולעתים הם עצמם דור שני ויותר של מכורים אשר חיו בילדותם בצילה של התמכרות וכתוצאה ממנה הם גדלו בהזנחה רגשית. בבגרותם הם נמשכים לדפוסי ההתמכרות המוכרים, עובדה שמשפיעה על בחירת בני הזוג. זוגות אלו מביימים לרוב בזוגיותם את סיפור חייהם המקורי ויוצרים זוגיות שמחזקת את קורבנותם. מאחר והם בחייהם לא פיתחו תחושה של ערך עצמי, הם מרגישים שאין להם ערך וקיום בזכות עצמם, אלא בהשתייכות למערכת יחסים, גם אם זו מערכת יחסים בעייתית מאוד. הטיפול בבן הזוג וההשקעה במערכת היחסים הופכים להיות המימד לערך העצמי שלהם. הם מקריבים ומרַצים. האינטימיות קשה להם בעיקר אם מושג הקירבה ברפרטואר החווייתי שלהם מתקשר לכאב ולפגיעה. האלכוהול בצורה לא מודעת משמש כחיץ המשאיר ביניהם מרחק הגנתי מסוים למנוע דחייה וכאב. רק שחומר זה משמש גם מנוע להמשך הזנתה של אותה פגיעה.

מערכת יחסים זוגית מורכבת זו, מלמדת אותנו שלא ניתן יהיה לייצב את גמילתו של המכור ולהפוך אותה לאורח חיים, בלא להכליל את בת זוגו בטיפול. דפוסי האינטראקציה הזוגיים ששימרו את התמכרותו לא ישתנו בהכרח למרות גמילתו של השתיין. בני הזוג, שהאלכוהול חיבל שנים רבות ביחסיהם יצטרכו לעצב זוגיות חדשה, שלעתים מעולם לא נבנתה אם אחד מבני הזוג היה מכור לטיפה המרה לפני נישואיו או בתחילתם. לכשיצליחו לבנות זוגיות אחרת, הם יוכלו להקים מורשת אחרת לילדיהם שלהם. זוגיות אחרת תהווה תשתית לזהות משפחתית חדשה ויצירת אלבום תמונות חדש, חיובי, גאה ושמח. אלבום שאותו יישאו הילדים לזוגיות שלהם לכשיגדלו.

Call Now Button