זוגיות בצל הקורונה – אתגרים והעצמה של זוגיות טובה

המשבר העולמי סביב נגיף הקורונה והסגירות בבתים מעלה קשת של תגובות ורגשות שלא ממש ידענו עד כה. תחושת חוסר הודאות מה יילד יום היא קשה . סדרת ההרצאות על זוגיות בצל הקורונה, תתבונן על הזוגיות ואתגריה בצל משבר הקורונה. כיצד נוכל לטפח ולהעצים את הקשר הזוגי, לחזק את כוחה של הזוגיות, שגרה בצל הקורונה, ולייצר דיאלוג שונה של הקשבה, אמפתיה והעמקה של האינטימיות בזכות כלים של שיטת האימאגו לטיפול זוגי.

שלום, שמי ליאורה גרינהאוס, אני מטפלת זוגית ומשפחתית ותיקה ואני חושבת עליכם מטופלים שלי, מטופלים לאורך השנים, בכלל זוגות בארצנו הקטנה. הייתי רוצה להקדיש את הזמן היום לדבר על זוגיות בצל הקורונה. אז אין ספק שימים לא פשוטים עוברים עלינו. ימים של מתח, ימים של חרדה, ימים של חוסר אונים, ימים של דאגה, ימים של תחושת סגירות, והרבה הרבה חוסר ודאות מה באמת יביא לנו המחר. תחושה מאוד לא פשוטה. ולמי שיש ילדים מכם אז תחושת הסגירות היא אפילו עוד יותר קשה, משום שאתם צריכים כל הזמן לקחת בחשבון את הילדים, להעסיק אותם, להכיל את הרגשות שלהם וכל זאת כשבאמת אנחנו מתוחמים בבית סגורים עם מעט מעט יכולת להתאוורר. 

ועל מה שאני רוצה לדבר אתכם היום זה על הנדלן שלנו… יש לנו נכס מאוד יקר וזו הזוגיות שלנו. אז איך אנחנו מטפחים זוגיות בימי קורונה. עד כמה שיראה לכם מוזר ואתם תרצו להגיד לי “איפה יש לנו זמן היום לזוגיות בכלל? זוגיות בתקופת קורונה, היא בתחתית הרשימה”. 

אז באופן פרדוקסלי אני אומר לכם שעכשיו, בימים האלה, זו הזדמנות נהדרת ליצירה של קרבה ליצירה של אינטימיות. מתי בפעם האחרונה אתם הייתם כל כך הרבה עם בני הזוג שלכם ב- 24 שעות? אז אני מזמינה אתכם בסוף כל יום לשבת ולפנות זמן לזוגיות ולו ל- 10 דקות. באוטומט בסוף היום אנחנו רוצים ללכת לישון, אנחנו רוצים לסיים כל מיני דברים, אנחנו הולכים למחשב, לפייסבוק. תיצרו רגע קטן קטן ביחד. 

תשאלו את עצמכם: “למה אני זקוק, למה אני זקוקה בימים האלה?” הרבה מאוד פעמים אנחנו לא עוצרים לשאול את עצמנו בעצם מה אנחנו צריכים. יותר מזה, אנחנו עוטפים את הצורך שלנו באיזה שהיא תלונה. “את אף פעם לא…”, “אתה תמיד…” אז באמת תשאלו את עצמכם, מה אתם צריכים. ויותר מזה, מה אתם זקוקים מבן הזוג שלכם, מבת הזוג שלכם. אתם משאב מאוד מאוד חשוב אחד כלפי השני/השנייה. 

אני מעריכה שקודם כל כולנו זקוקים בימים האלה לנראות. שיראו אותנו. בטח בימים האלה שקשה לנו, שיראו את הקושי, שיחמלו, שיעזרו. אז באמת חשוב שתבטאו את זה. “אני זקוקה שתראה שקשה לי עם הילדים”. “אני זקוקה למידה מסוימת של אוורור”. “אני רוצה שתעריכי את הדאגה שלי לכולכם”. “אני רוצה שתראי שאני סופר דואג עכשיו כי אני הצטרפתי לעבודה לא מזמן ויש שמועות שעוברות בינינו שמתחיל גל של פיטורים. האם יפטרו אותי כי אני רק עכשיו הצטרפתי”. 

מאוד חשוב שתתנו את הזמן הזה להכיל, לשמוע. לייצר חמלה ואמפטיה. אז אני מזמינה אותכם באותו סוף יום לשבת על הספה בסלון או בכל מקום שתבחרו. תשבו אחד מול השנייה. תנו לעצמכם את הרגע הזה להביט אחד על השנייה. להסתכל בעיניים. היום עם ההתפתחות של ה- MRI וFMRI יש הרבה מאמרים ומחקרים מעניינים על מבט. מה קורה לנו כשבן אדם משמעותי כמו בן או בת הזוג נותן לנו זוג עיניים מקשיבות. זה נוסך ביטחון. זה מרגיע. אז תתנו אחד לשנייה את המבט הזה. תתחילו באיזה שהיא הערכה. 

יש חוקר בשם גוטמן, שכותב שבדרך כלל בזוגיות היחס בין הערכה ופרגון הוא 5 על 1. 5 ביקורות על הערכה אחת. תחשבו על זה. האם אנחנו יכולים להגיד מילה טובה. אני אוהבת לקרוא לזה “דבר נועם”. “מאוד היה לי כיף היום להסתכל עליך. איזה יצירתיות את הפגנת עם הילדים”. “תודה לך שעשית לכולנו היום ארוחת ערב כיפית”. באמת לפרגן. לשנות את היחס של 5 על 1 ל-5 פרגונים. בוא נתחיל עם פרגון אחד קטן, כי מאוד קל לנו לבקר, להטיח, להאשים. 

אז באמת תגידו לעצמכם, “אנחנו הולכים להקשיב”. אני קוראת לזה לעבור את הגשר. לעבור את הגשר לארץ של בן בת הזוג שלנו. זו תקופה טובה להכיר יותר להסתקרן ולייצר את הדיאלוג היותר פתוח. ואם אתם מקשיבים לבן בת הזוג, אל תמהרו להגיב, לענות, להביע דעה, לתת פתרון. תגידו לעצמכם, אני עכשיו ב”דני לנד”. אני עכשיו ב”אורלי לנד”. קשה לנו הרבה פעמים רק להקשיב ולא להיות רלוונטים. אז תמתחו את השריר הזה של הקשבה. תגלו חמלה. 

“אני ממש יכולה להבין שאין לך מספיק זמן לעצמך”. “אני יכול להבין את זה. מאוד מאוד דחוס. הדירה שלנו קטנה. ואין אוויר. אני מאוד יכול להבין את זה”. אני שומעת את המטופלים שלי אומרים, “אנחנו כל כך סגורים בבית. על מי נוציא את התסכול העצבים? ברור. בן הזוג הכי נגיש”. במקום הזה ממש ממש תטפחו את המרחב הזוגי. אפילו הייתי אומרת, תקדשו את המרחב הזוגי ביניכם.

 מרטין בובר אומר שהיחסים בין שניים מתנהלים במרחב שבין. תחשבו כמה אנחנו אינטואיטיביים למה קורה במרחב הזה. האם הוא רגוע? האם הוא נינוח? האם יש בו עצבנות, מתח, כעס? תחשבו שבמרחב הזה הזוגי הזה גרים הילדים שלכם והם מאוד מאוד רגישים למה קורה במרחב הזה בין אבא ואמא. אז תקחו ממש אחריות לטפח את המרחב הזה ולהיות רגיש אליו ולייצר בו אווירה ביתית טובה. במקום למצוא סיבות לכעוס, לצעוק, לפרוק, תשחקו ביחד, תצחקו ביחד. אני חושבת שצחוק והומור בימים האלה מאוד חשובים. תראו כמה אנחנו מקבלים בדיחות וסמסים מאנשים כל הזמן. אז באמת בו נייצר את זה. את הצחוק הזה. זה משחרר. זה מטעין אנרגיה יותר כלילה.

Call Now Button