אינטימיות- רגעים קסומים בהם במפגש שבין בני הזוג השניים חשים "מורגשים" על ידי בן/בת זוגם, שניהם מרגישים מחוברים. במרחב הזוגי באותם רגעים יש אנרגיה חמה, מבינה ואמפטית ורצון לעשות טוב לשני. האינטימיות באה לידי ביטוי בעיקר בתקשורת המילולית, בהבעה פתוחה של רגשות ובמגע גופני. ברגעים אינטימיים שכאלה בני זוג יכולים להסתכל זה לזה בעיניים, להכיל האחד את השנייה, לתת את כל הנוכחות הפיזית והרגשית ולעתים לראות את השני לפני שהוא רואה ומבין אף את עצמו.
אדריאן ריץ', פמיניסטית אמריקאית ידועה אומרת על אינטימיות שזה תהליך עדין ומפחיד בו כל אחד מבני הזוג מחדד את האמת הפנימית שלו ומראה אותה לאחר ובעשותו כך הוא מנפץ את אשלייתו העצמית ,חושף את מורכבותו ומראה את פגיעותו.
מילת המפתח ליצירת אינטימיות זוגית היא המילה ביטחון. תחושת הביטחון שמאפשרת לכל אחד להיות חשוף ונזקק בחברת השני. INTIMACY היא המילה האנגלית לאינטימיות. אם נפרק את המילה נקבל INTO ME SEE . האינטימיות אכן מתרחשת כשקיימת תחושת הביטחון ש" אני יכולה לאפשר לבן זוגי לראות לתוכי". כשיש ביטחון ביחסים שני בני הזוג יכולים להיות כנים זה עם זו, פתוחים, אמיתיים, חופשיים לבטא עצמם במלואם ללא צורך בהתגוננות והעמדת פנים. בני הזוג מקבלים את אי השלמות של עצמם והשני. במרחב היחסים אין פחד משיפוטיות או מניצול נקודות החולשה של השני. כשמתקיימת האינטימיות- היחסים יהוו מקור להנאה, זרימה , צחוק ואף משחק.
מגיל צעיר מלמדים אותנו שאנחנו צריכים להיות חזקים ועצמאיים. מלמדים אותנו להחביא רגשות ולא בהכרח להגיד מה באמת אנו מרגישים בפנים. זה לא פלא שקשה לנו לעתים להפגין אינטימיות שעומדת בסימן הפוך למה שלמדנו בבית.
בזמן ההתאהבות, האינטימיות מתרחשת מהר יחסית. היא נחווית כקסם, כשבעוצמתה יכולה לפרוץ גבולות ולהפתיע בהעזת הקירבה ואפילו כשעדיין שני בני הזוג לא ממש מכירים. מאחר שבזמן ההתאהבות בני הזוג רוצים לגרום לשני להתאהב בו/בה, הם שניהם במיטבם. החוויה שמישהו נמשך אלינו ורוצה להיות אתנו ולהכיר אותנו , היא חוויה משכרת. הגוף שלנו מפריש חומרים כימיים כמו אוקסיטוצין- הורמון האהבה, דופמין, פנילאתילאמין, כדי לייצר את החיבור, ההיקשרות – כמו של האם לתינוק. האוהב משליך את ה"אני האידיאלי " על הנאהב ומפה השקיקה להקשיב ולדעת את השני.
ועם כל הכמיהה לאינטימיות היא גם מטילה עלינו אימה. אנחנו חוששים לאבד את האינטימיות לביקורת, לזילזול, וחלילה לפרידה . לרובנו חרדת נטישה, היבלעות או פגיעות. מה עוד שקשה לנו לחשוף את ההזדקקות שלנו והתלות שלנו באחר. התלות מפחידה.
ואכן, כשמתחילים בני הזוג לחיות את היומיום ביחד: השיגרה והמחויבויות של החיים המשותפים, כשהחיים מבליטים את השונות ביניהם, כשהציפיות ההדדיות מתבדות מול מבחן המציאות האנרגיה תתפצל ל"אנחנו" מול "אני". התסכול והאכזבה מקורם בפנטזיה סימביוטית ש"תחשב כמוני, תרצה מה שאני רוצה, תמיד תראה אותי ותחשב עלי." מתגלות בבן/בת הזוג תכונות שיאתגרו אותנו, שלרב מקורן בתכונות אתן התקשינו גם בבית הילדות, תכונות של הורינו. כך בני הזוג מוצאים עצמם ספקנים, מתלוננים, ביקורתיים, עם רצון לשנות את בני זוגם שיחזרו להתאים לציפיות שהיו מהם. האינטימיות אכן נפגעת בשנים אלו כי תחושת הביטחון של ההתחלה דועכת. כשלמרחב הזוגי מחלחלת אנרגיה שלילית שמרחיקה, איך יהיו בני הזוג כנים, חשופים, פגיעים אחד עם השני ? מאבקי הכוח והמריבות גורמים לכל אחד מבני הזוג לשים "שכפץ" לשם הגנה וכך נמנעים לאט לאט להיפגש במפגש אינטימי של ממש. רוב הזוגות אכן נמנעים בתקופות שונות של חייהם מאינטימיות. לעתים, בן/בת זוג פוחדים לחקור ולהתבונן לתוך עצמם ולעומק בנושא מסוים שמעלה חששות , וכך נמנעים מלשוחח עליו עם בן/בת הזוג. החששות מתגובות השני גוררים התרחקות פיזית ורגשית. אתם מכירים את הדיאלוג הזוגי שאומר : " אני לא מבין למה כל מה שאני אומר את מייחסת אליך "? או " אני לא יכולה לדבר אתך כי אתה לא מקשיב וישר מבקר"….
התנגדות לשינויים העוברים על כל אחד מבני הזוג , פערים בהתפתחות האישית, אכזבות אישיות, חוסר אונים שחשים, פגיעות הנתפסת כמסוכנת לביטוי כי מנוצלת לרעה על ידי בן/בת הזוג, הם כמה מהסיבות להתרחקות וקושי באינטימיות. רב הזוגות נמנעים בתקופות שונות בחייהם מאינטימיות. בזמנים כאלה בני הזוג הולכים לפתחי מילוט- לפעילות שבאמצעותה נמנעים מלהיפגש עם השני ולשוחח בכנות על אשר מרגישים. זוהי הדרך לעקוף מתח, קושי וחרדה מעימותים. בני הזוג ממלטים עצמם לאינטרנט, רשתות חברתיות, לפלאפון, לעבודה מרובה, להיצמדות לילדים ואף לפתחי מילוט הרסניים כמו התמכרויות, בגידות.
זמנים שיש לשים לב אליהם הם זמני מעבר משמעותיים – אישיים, או זוגיים – כמו הריון ולידה, מעברי עבודה, התרוקנות הקן עם עזיבת הילדים את הבית, יציאה לפנסיה ,כשהצרכים משתנים ועולה החשש להיות לא מובנים. יש מצבים נפשיים שמפחיד להכיר בהם. אלה כמה דוגמאות. כאשר זוגיות לא צולחת למשל אחרי גילאי ה-30-40 הפחד מאינטימיות גובר ובפרט כשניסיון העבר במתן אמון היה רע.
קחו לכם את הזמן לבחון את רמת האינטימיות שלכם. כמה מהשיחות שאתם מקיימים בזוגיות עוסקות בשוטף, באנשים אחרים סביבכם, וכמה אתם מדברים בהם את עצמכם ? שאלו את עצמכם כמה ביטויי קירבה רגשית ופיזית יש בזוגיות שלכם ?
ג'ון גוטמן מחוקרי הזוגיות הידועים בארה"ב מדבר על 4 זמנים ביממה שהם חשובים להתחברות זוגית אינטימית : קימה בבוקר, האם מברכים בבוקר טוב ורואים האחד את השנייה ? וכשעוזבים ליום עבודה מתחבקים ונפרדים זה מזה? בחזרה מיום עבודה מתעניינים איך עבר היום ויושבים כמה דקות ביחד ? ואיך נפרדים זה מזו לשנת הלילה ? חישבו על עצמכם בנקודות אלו .
אינטימיות מינית משלימה אך לא מחליפה דיבור כנה. יש שסקס משמש כ"אשליה" לאינטימיות ואמצעי לפיוס וגישור על נושאים שאינם מדוברים. בחנו זאת אודות הזוגיות שלכם.
עשו לכם מנהג לפנות רבע שעה ביום למפגש זוגי . אם תחליטו שלא לוותר על כך גם לא בסופו של יום , תלמדו להעריך את חשיבות המפגש ולשפר את איכותו.