"זה פוגע בי וקשה לי לומר זאת לך"

את הפגיעות שלנו קשה לנו להראות. יש לנו פחד שהוא אוניברסלי לא להיות מספיק ראויים, מוערכים, להיתפס חלשים, להראות תכונות שנחשבות "שליליות". אנחנו זקוקים להרבה ביטחון כדי לתת לאחר לראות לתוכנו, להראות את האני האמיתי שלנו. אנחנו לא אוהבים את עצמנו במצב פגיע ואפילו מתביישים להרגיש פגיעים. פגיעות היא אכן הליבה של הבושה והפחד והמאבק לתחושה של ערך.

אנו מתקשים לקבל שהעולם בו אנו חיים הוא פגיע

ברנה בראון שעשתה שנים רבות מחקרים על פגיעות מציינת שיש 2 קבוצות אנשים. ישנם אנשים שיש להם אומץ להיות "בלתי מושלמים", לדבר בלב פתוח, להיות חמלים לעצמם וכן לאחרים, המתנהלים באותנטיות ומסוגלים לחבק את הפגיעות שלהם. הם אפילו רואים בפגיעות שלהם כטבעית. הם באומץ יכולים לומר: "אני פוחד", "אני חלשה", "אני אוהב אותך". לרוב אלה אנשים שיש להם תחושה בטוחה של אהבה, ויש להם תחושה של שייכות. אנשים אלה הם בעלי חוסן נפשי. אך זוהי לא הקבוצה הדומיננטית. הקבוצה האחרת מתקשה יותר להראות את הפגיעות ונראה שמרגישים במערומיהם לבטא זאת. לקבוצה זו שייכים האנשים שירגישו "אני לא מספיק…" ( מוצלח, חכמה, בטוחה, החלטי, מיוחדת, מספיק יפה). אנשים אלה מרגישים שמסוכן להדגיש את נקודות התורפה שכן עלולים לנצלן לרעה. זה יחשוף חולשות. יש גם כאלה המביאים באומץ את לבם ופגיעותם אך זה לא מתקבל על הצד השני החש מאוים ולא יכול להכילם.

ככה אנו מסתובבים בעולם ועוטים מסכות. לובשים שכפ"ץ שמגן עלינו. משתקים את תחושת הפגיעות ומנסים להרגיעה. כשנשתק או נעמעם את הפגיעות נפגע בפוטנציאל של אינטימיות. אם נפרק את המילה אינטימיות להברות= Into-me-see הרי שזה אכן לב האינטימיות- להיות מסוגל לתת לך לראות לתוכי. אך לשם כך נזדקק להרבה ביטחון במרחב הבינאישי.

מה ברוב המקרים אנשים עושים כשחשים פגיעות?

• חיים במעין דיכוטומיה ש"אני צודק ואתה הטועה".
• משליכים אשמה על האחר כדרך לפורקן אי הנחת.
• הולכים להתמכרויות שונות (אלכוהול, סמים, אכילת יתר, הימורים, עבודה בלי גבול, קניות, התמכרות למין, וכו').
• הופכים את מה שאינו משמעי לחד משמעי.
• מעמידים פנים.
• מתקשים לומר "סליחה", " טעיתי".
• מאמצים התנהגויות שיש בהן הרס עצמי.
• שואפים לפרפקציוניזם במחשבה ש"אם אראה מושלם, אחיה מושלם, אעשה הכול מושלם- לא תהיה עילה לחוש בושה, שיפוטיות".

אנו יודעים לומר שפרפקציוניזם משתק. מייצר פחד מכישלון ואפילו דכאון, שכן הבור הזה הוא ללא תחתית שכן אין מושלמות, כי החיים אינם מושלמים כלל וזה מייסר. אנו חולמים להצליח בלי עכבות.

איך נעזור לעצמנו?

קודם כל כדאי שנבין שפגיעות פרושה חיים. היכולת להראות פגיעות מהווה סימן לחוזק נפשי. אפשר להיות חזקים ופגיעים. מאד חשוב שנאמין שאנו טובים דיינו. אפשר לתרגל להזכיר זאת לעצמנו. כשאנחנו נותנים לעצמנו להיראות לעומק בפגיעותנו הכנה, אנחנו בונים יחסים אוטנטיים וקרובים. ניטיב עם עצמנו כשנהיה יותר חמלים ועדינים קודם כל עם עצמנו וכן עם אנשים סביבנו. אך מלים אלו לא פשוטות ליישום.

טיפול זוגי בשיטת אימגו מאד עוזר לתהליך הקבלה את עצמנו. סוג טיפול זה ממש יוצר את המארג של הביטחון הדרוש להביע את פגיעותנו בפני האחר, כמו בן זוגנו. נוכל להתיידד עם עצמנו ופגיעותנו כאשר בן הזוג שלנו ילמד בטיפול להקשיב לנו ללא ביקורת, להכיל את מה שקשה לנו לשתף ולאושש את הפגיעות שלנו. לעתים רבות אנו לא נשים לב שנשליך את הפגיעות שלנו עליו וכשהוא יוכל לקבל ולא להדוף נוכל בהדרגה לקחת אחריות על האופן שבו אנו מטפלים בפגיעות שלנו ונוכל אף יותר בקלות להתיידד עם הפגיעות ולומר לעצמנו ביתר קלות: "זה אני במלואי". טיפול זה יוצר את התשתית לאמפטיה הדדית שכן לרוב איננו חמלים זה כלפי השני. חמלה עצמית קודם כל היא כה חשובה להחזיק את כל מה שהחיים מביאים עלינו. קבלה של עצמנו ופגיעותנו תתאפשר כשנסלח לעצמנו על דברים שונים שמתוקף היותנו "לא מושלמים"- אנחנו עשינו .

הבושה מתעצמת לרוב כשמסתירים אותה

הדיבור על הבושה והפחד בעצם מקטינים אותם. הבושה מתעצמת לרוב כשמסתירים אותה. חשוב שנזהה אותה וכאמור נחלוק אותה עם מי שקרוב לנו ואנו סומכים שיקשיב לה. זה יעזור לפתח עמידות כלפיה.

המסע הזה הוא ארוך – להמיר את הטרדה של "מה חושבים עלינו" בידיעה ש "אנחנו טובים דיינו, כפי שאנחנו". "הפגמים" שאנו מייחסים לעצמנו הם רגישויות אנושיות. אנו תמיד ראויים לאהבה ושייכות כפי שאנחנו. ככה נוכל לחוות בשמחה חוויות שיקנו לנו משמעות ושייכות. ניתן להרבה הזדמנויות לקרות. אנרגיה רגשית תשתחרר.

חשוב אף שנגדל ילדים במוכנות לחוות כישלון ולאפשר טעויות. ככה נקל עליהם ועלינו לקבל את החיים על חוסר מושלמותם.

לסיום, חשוב שנחפש על מה אנו אסירי תודה לעצמנו. יש כל כך הרבה דברים שניתן להודות עליהם בחיינו שנלקחים כמובן מאליו. גם זה חלק מהתהליך של קבלת עצמנו ופגיעותנו.

ליאורה גרינהאוס מטפלת זוגית בכירה ומחברת הספר: מסע זוגי מרומנטיקה לאינטימיות.

Call Now Button דילוג לתוכן