תגובות שכיחות לפער תרבותי בזוגיות
נטלי ומשה שנישאו לפני כשנה הגיעו לראשונה לחגוג את ליל הסדר עם משפחתה של נטלי. נטלי הייתה מאד לחוצה לא רק משום שהיה זה חג ראשון שהם חגגו עם משפחתה, אלא שידעה שמשה מביא זמירות מזרחיות לשולחן הערוך והיה רוצה להשמיען. נטלי שבאה מבית דתי הכירה את המסורת רבת השנים של משפחתה ואת הנוקשות של אביה באשר למה נחשב 'סדר כהלכתו'. כששאל משה את אביה האם ירצו להכיר זמירות אחרות התפרצה עליו נטלי ועזבה את השולחן. החג עבר בין בני הזוג בשתיקה. משה הרגיש שהוא 'מוחרם' על ידה עד שהחג הסתיים, בעוד היא מבלה בבית עם אחיותיה ומתעלמת ממנו. ה"ברוגז" והפגיעה נמשכו שבועות.
אלכסיס ואליס הכירו בלימודיהם בארה"ב. לקראת חתונתם הזמין אלכסיס את אליס להכיר לה את משפחתו באתונה. בעוד מוצאו של אלכסיס הוא יווני, אליס גדלה באירלנד רוב חייה עד שיצאה ללימודים אוניברסיטאיים בבוסטון, שם הכירה את אלכסיס.
בהגיעם לשדה התעופה באתונה, לתדהמתה של אליס חיכו להם בשדה כל בני משפחתו המורחבת של אלכסיס, וכל אחד בתורו חיבק אותה ונשק לה. אליס סיפרה שאלכסיס כלל לא הכין אותה למעמד שהיה כה זר לה שכן היא באה ממשפחה סגורה, קרה לדבריה, שחיבוקים ונשיקות אינה סגנונה. בנוסף, משפחתו לא דיברה אנגלית ככה שהתקשורת עמם הייתה קשה. היא חוותה את המשפחה מאד קולנית ומרעישה שאיש לא באמת שומע את האחר.
אליס תיארה את הביקור כמאתגר מאד עבורה ובדמיונה כבר ראתה את חתונתם כערב מאד לחוץ ולא מהנה. היא דמיינה את הוריה לא מרוצים וחוששים לעתידה. כל שרצתה היה לדחות את חתונתם.
אין זה נדיר שבני זוג באים מרקעי תרבות שונים הבאים לידי ביטוי בתפיסות עולם שונות, מנטליות והרגלים שונים, ראייה שונה של מקום הגבר ומקומה של האישה במשפחה, תפיסות חינוכיות שונות, הקשר המצופה עם משפחות המוצא, תפיסות כלכליות אחרות, וכדומה.
חילוקי דעות בין בני זוג הוא מרכיב שכיח בזוגיות, למרות שהכמיהה הרבה פעמים הינה לאחידות, לתמימות דעים שכביכול יקלו על החיים. תגובה טבעית לנו לשוני היא חוסר קבלה. מה שזר לנו לעתים מאיים על המוכר לנו. הזרות מחזקת את המקובעות המחשבתית שלנו של "מה מתאים ומה נכון".
האתגר המצמיח בזוגיות הינו ללמוד לגשר על הפערים באופן שלומד לכבד את השונות ולא להיאבק בה. ללמוד כל אחד להכיל את האחר, להסתקרן ולראות בשונות לא רק מקור לצמיחה אלא מקור להעשרה של הזוגיות והמשפחתיות. מניסיוני, כאשר מתקיים מאבק כוח והתקשורת חסרה פתיחות ודיאלוג כנה בין השניים- דיאלוג המדבר את הקושי, עלול הפער להיות מקור למצוקה גדולה אף יותר, לאכזבה ותחושות בדידות, ועמדותיהן של כל אחד מבני הזוג עלולות להקצין ולהפוך נוקשות אף יותר.
מה מאפשר את הגשר בין השניים?
דיאלוג אימגו בטיפול זוגי מזמין את בני הזוג 'לעבור את הגשר לעולמו של האחר'. כל אחד ממש לומד לפתח את שריר ההכלה, להקשיב ואף לחזור על מה שהשני משמיע בכדי להטמיעו. בנוסף חשוב להבין שזוגיות אינה אודות הסכמה אלא הניסיון להבין ולייצר אמפטיה לבן/בת הזוג. בעזרת טיפול זוגי בשיטת אימגו הולך ומתפתח שריר הסקרנות לשונה שבהדרגה מצמיח הבנה, ריכוך וקבלה אחרת.
בגדילתנו במשפחת המוצא שלנו, זו משמשת שנים רבות מעין "עדשה" דרכה אנו מתבוננים ומבינים את העולם סביבנו. המגדלים שלנו שולחים לנו מסרים שונים אם מילוליים או שלא, באשר למה חשוב שנבין איך להתנהל בעולם המורכב. אנו מצלמים תמונות רבות של הקשר בין בני המשפחה: הקשר הזוגי בין ההורים, הקשר שלהם עם ילדיהם, מה הם מדגישים שחשוב כמו הצלחה, לימודים, משפחתיות וכו'. כילדים אנו קולטים מה משמח את מגדלינו, מה מכעיס אותם ומשמש "קו אדום" בתרבות המשפחה וכל מה שלא מקבל עידוד, אנו מורידים למעין "מחסן" ו"מחביאים" מפניהם, שהרי כל ילד זקוק לקבל מההורים אישור לאהבתם. כשנגיע לזוגיות לעתים ירצה בן/בת זוגנו מאתנו משהו שנחשב "אסור" או לא מקובל במשפחת המוצא שלנו, ולא נדע לתת את מה שהשני זקוק מאתנו. הזוגיות תאתגר אותנו לצמוח למקום חדש המאפשר את המיזוג של התרבויות וההחלטה המשותפת של מה מהתרבויות ההיסטוריות מתאים לקחת למשפחות הנבנות.
דינה וצבי הגיעו לטיפול זוגי כאשר התגלו ביניהם פערים שבאו לידי ביטוי בתפיסתם החינוכית את ילדיהם. צבי גדל בבית תורכי מאד פטריאכלי, נוקשה, והשניים מצאו עצמם רבים בלי סוף כאשר צבי היה מעניש את הילדים כאשר לא עשו את אשר ציפה מהם. במשפחת המוצא שלו אביו היה המחליט ועל פיו למדו שיישק דבר. לאמו לא הייתה היכולת להשפיע ואם רצתה לשים גבולות לילדיהם היא העבירה את הסמכות לאב: "כשאבא יגיע אני כבר אספר לו". ממקום זה צבי הקטין את השפעתה של דינה על ההורות וביקר מאד את סגנונה הנוטה לדבר עם הילדים, לתת מקום לרגשותיהם. הוא ראה בזאת חולשה הורית והנמכה של סמכותו הוא .ברקע ממנו בא האמין ש" אנחנו שניים אבל אני האחד" .
דינה ילידת ישראל, ראתה במשפחת מוצאה פתיחות, ותארה את הבית כבית "שמדבר את הדברים", ואינו מטאטא מתחת לשטיח את חוויותיהם של הילדים, אלא נותן להם ביטוי. היא אימצה את השוויוניות שראתה בין ההורים ואת הליברליות אותה חוותה. ככה פחות ופחות שיתפה פעולה עם צבי והייתה צועקת עליו ובפני ילדיהם בעת קונפליקט ואי הסכמה.
בטיפול הזוגי- טיפול אימאגו, ניהלו השניים דיאלוגים אשר אפשרו הקשבה והבנה חדשה ביניהם. עם התהליך למדו השניים תוך כדי הכלה ליצור דרך חינוכית חדשה המאפשרת הקשבה לילדים עם יצירה של גבולות שאינם בהכרח בענישה. הם חשו שהם מאד צומחים כצוות הורי וחשו שההתפתחות הזו תרמה לרגיעה משמעותית של ילדיהם.
לדבריהם, הטיפול ממש יצר הפריה הדדית, גמישות, כבוד הדדי, סקרנות, אשר הצמיחו את הזוגיות שלהם למקום חדש ומהנה. נוצר "שביל זהב " חדש לדבריהם.
ליאורה גרינהאוס, מומחית רבת שנים בטיפול זוגי ומשפחתי, מרצה ברחבי הארץ, מלמדת ומדריכה בטיפול זוגי, מייצגת את ישראל בארגון האימגו העולמי, ומחברת הספר "מסע זוגי מרומנטיקה לאינטימיות". טיפול זוגי בגישתי מאפשר תירגול של חיוביות העוצר את הדינמיקה השלילית והריקוד הזוגי ההרגלי.
מוזמנים לסדנה לזוגות בשיטת האימגו במכון שינוי, קיבוץ גליל-ים, הרצליה. אם אתם מאמינים שחייכם הזוגיים יכולים להיות טובים ומהנים יותר ואתם רוצים לעשות שינוי, סדנת האימגו נועדה לכם.
ההרשמה על בסיס מקום פנוי בטלפון: 052-8334457.