הזוגיות מתקשה לרב להתמודד נכון עם כעסים. הכעס הוא לרב "זעקה" על תסכול בקשר ואנו רוצים באמצעותו לגרום שינוי, אך אופן ביטויו הוא המפתח להשפעתו על בני הזוג.
באופן פרדוכסלי אנו לעתים קרובות פוגעים באלה שאנו הכי אוהבים. לא פעם הכעסים שלנו על בן זוגנו מתבטאים בדרכים פוגעות ומעליבות ומפינו יוצאות מלים שלא התכוונו..אנו לא חושבים שבן זוגנו יכול לחוש לא בטוח אתנו. בקשר נוצר דיסוננס "מי שאמור לאהוב אותי- פוגע בי".
כשהפגיעה מתרחשת בין בני זוג, או הורים וילדים, המוח שולח נורת אזהרה: "סכנה " , וכך לוקח הנפגע לעצמו מרחב מספיק גדול להבטיח שלא ייפגע יותר. שתיקות מתארכות ימים ושבועות, הכעס נשאר עצור, התשובה ל"מה קורה לך?" נענית במשיכת כתף "שום דבר"…
לסלוח זה אחד הדברים הקשים לנו כבני אנוש.
כשפגיעה חוזרת על עצמה, כשבן הזוג לא לוקח מספיק אחריות על הפגיעה החוזרת , הכאב והעלבון החוזרים יוצרים מעין "סדק" עמוק ביחסים, קושי לחזור לשגרת היומיום כאילו כלום לא קרה.
עם הזמן המרחק שנוצר בין השניים גובה מחיר באינטימיות. הריחוק פוגע ביכולת ללבן את הדברים ולהבין זה את זה . חוסר ההידברות פוגעת ביכולת להזרים את הזוגיות למקום מצמיח הבונה גשר למקום מתוקן של הבנה . מערכת היחסים נשארת משותקת.
סליחה היא מילה שלא מספיק נאמרת בקשר. לעתים סליחה נאמרת מהר מדי… לסלוח אין פירושו להתעלם ממה שקרה. אין פירושו בהכרח לשכוח . אין פירושו לתת מיד אמון בחזרה. אפשרות הסליחה תקרה מתוך המוכנות לקיים דיאלוג, לצאת לתהליך של התבוננות משותפת על הפגיעה, ויש בה כוח רב בהעמקת האינטימיות הזוגית.
יכולתנו האמיתית לבקש סליחה או לקבל בקשת סליחה מבן זוגנו אורגת מחדש את הבטחון בקשר הזוגי ומאפשרת צמיחה זוגית.
בסדנת הכוח לסלוח- הגשר לסליחה תקבלו :
- כלים להתמודדות עם כעסים בזוגיות.
- התבוננות על "הריקוד הזוגי" בשעת כעס, ועיבוד משותף של חווית הפגיעה
- לימוד בקשה וקבלת סליחה, הנובעים ממקום של מודעות, קשב, הבנה ואמפטיה.
- הכרת הילד שבתוכנו, שמאפשרת להבין את הפגיעה ממקום הסטורי אחר, הבונה חמלה בזוגיות.
- תרגול הפיכת התסכול למקור של ריפוי הדדי, זאת באמצעות כלי דיאלוג האימגו.