הכישורים שצריך מטפל כדי להיות מטפל אימגו מיומן

כולנו באים לעולם מתוך קשר ונולדים לקשר. בבסיסנו אנו מחווטים לקשר אך בקשר אנו גם נפגעים. לאיכות הקשר הזוגי יש השפעה אדירה וכוח של ריפוי.

אחד מהדברים המתסכלים בזוגיות לאחר השלב הרומנטי וה"פרפרים בבטן" השלב שבו אנו מתלהבים מגילוי הדברים המשותפים והאחידות, הוא גילוי השונות. בני זוגנו שונים מאתנו. "הוא" או "היא" זה לא "מי שאני". השונות מייצרת בנו חרדה איך נגשר על הפערים בינינו. אנו מתקשים להכיל את השונות לאורך זמן וצוברים תסכולים. לפיכך, משקיעים אנרגיה בניסיון לשנות את בני הזוג כדי להתאימם אלינו. ההתנגדות שלנו היא הניסיון לאזן את החרדה. בהדרגה, הביטחון שלנו בקשר מצטמצם.

שיטת אימגו לטיפול זוגי

בשיטת אימגו לטיפול זוגי אנו מדגישים שהקשר הוא ההוויה, להיות בקשר זה "להיות". אז איך אנחנו כמטפלים מייצרים את החיבור הזוגי ככה שהמרחב הזוגי ירגיש שוב בטוח ורגוע? זו מיומנות מאד חשובה שהמטפל חייב להצטייד בה. איך הוא עצמו כמטפל משמש מודל לנוכחות, לסקרנות לכל אחד מבני הזוג ולהבדלים ביניהם? איך המטפל מתמודד עם השוני בין בני הזוג עצמם ובינו והם, והאם כל אלה מתקיימים גם בעולמו האישי של המטפל? איך המטפל מביא גישה אנושית, רגשית, הכלה והבנה שישמשו גם את בני הזוג? 

טיפול זוגי אמור לחזק את מודעות בני הזוג להשפעה ההדדית שיש להם זה על זה שאינה רק שלילית אלא חיובית, וכיצד הוא בונה עמם את ההכרה של כוחו המרפא של הקשר?

הפרדיגמה עליה מושתת טיפול אימגו היא פרדיגמה התייחסותית. זוהי פרדיגמה שרואה ביחסים מוקד השפעה מרכזי על האדם. מאחר שבזוגיות אנו מאבדים לאורך הקשר את התחושה של " לחוש מורגש" על ידי השני, מתפקידנו כמטפלים לעזור לכל אחד מבני הזוג להחזיר לעצמם את ההוויה של החיבור הזוגי. הפרדיגמה הזו מדגישה את פוטנציאל הריפוי שבמפגש בין השניים. בטיפול אימגו היחסים הם המרכז. היחסים של כל אחד מבני הזוג עם עצמו, הרגשות שמנהלים אותו ביחסים עם השני, האופן בו כל אחד מתנהל בזוגיות, התגובות וההשלכות על האחר. בהמשך הטיפול כל אחד יכיר את חוויות העבר המייצרות תגובות חזקות המושלכות על בן/בת הזוג המנתקות ומרחיקות אותו מהקשר הזוגי שלו כל אחד זקוק עבור ריפויו.

בטיפול אימגו אנו כמטפלים קודם כל מתמקדים ביצירת מרחב בטוח בין שני בני הזוג. מרטין בובר סבר ש "יחסים בין שניים מתנהלים במרחב שבין". אנו כבני אדם מאד רגישים למרחב הזה האם הוא רגוע? כעוס? יש בו מתח? שלא לדבר על הילדים של בני זוג שחיים במרחב הזה שבין ההורים. כמטפלים נתבונן מה מייצרים בני הזוג במרחב ביניהם? המטפל בהדרגה יעזור לבני הזוג "לנקות" את המרחב הזה שאליו בשגרה נזרקים כל מיני "רעלים" המרחיקים אותם אחד מהשני.

מה שכה מייחד את טיפול האימגו זו הישיבה של בני הזוג זה מול זו בכדי לייצר את החיבור. החיבור בעיניים המסתכלות אלה על אלה. חיבור העיניים והפניות להקשבה ידועים בהרגעתם את המערכת הלימבית ויצירת הוויסות הרגשי. כל טיפול זוגי אחר לרוב מושיב בני זוג אחד לצידו של השני.

טיפול אימגו

טיפול אימגו מצייד את המטפל בכלים מיוחדים של דיאלוג זוגי המשמשים כר לבניית הביטחון בין שני בני הזוג הבאים לטיפול. טיפול אימגו עוזר לבני הזוג לטפח כאמור את הביטחון במרחב ביניהם. הדימוי של דיאלוג אימגו הוא של גשר המחבר בין שתי ארצות. בני הזוג לומדים לחצות את הגשר ולבקר בארץ השנייה כאילו מבקרים בפעם הראשונה בארץ חדשה עם סקרנות ובלי שיפוטיות ושליליות. באמצעות הדיאלוג השניים מתאמנים ב"להכיר היטב את הארץ של בני זוגם" הרבה מעבר למה שהם חושבים שמכירים, ולקבל בהדרגה את השונות, גם אם "לא מסכימים" וחושבים אחרת. כל אחד לומד איך זה להיות בארץ של השני/יה. השניים לומדים את מלאכת החיבור תוך כדי כיבוד וקבלת הנפרדות בהבנה ואמפטיה. השרירים המנוונים של הכלה, "לראות את השני" בהוויתו מתחזקים. זהו תהליך שבו מיומנות הדיאלוג בין השניים תלך ותשתפר. השניים אף לוקחים מיומנות זו לחייהם.

בני זוג יכולים לחיות תחת אותה קורת גג ולתקשר מעט את אשר מרגישים כאשר תסכוליהם גוברים. כשתחושת הביטחון נחלשת, הבדידות והזרות גוברים,  הם פחות ופחות ישתפו בתחושותיהם האמיתיות ובכאבם הפנימי. ככה האינטימיות ביניהם מצטמצמת.  וינסטון צ'רצ'יל אמר: "אומץ זה מה שנדרש כדי לעמוד ולדבר, ואומץ זה גם מה שנדרש כדי לשבת ולהקשיב". בשגרת החיים כל אחד אוהב להיות צודק, להשמיע את עצמו, להתווכח אם האחר חושב אחרת.

כלי הדיאלוג הבסיסי של האימגו מהווה תשתית לחיבור זוגי שבנוי על  הקשבה והכלה הנלמדים תוך כדי שיקוף הנאמר. "אני שומעת שאתה אומר לי שאתה חש תסכול גדול כשאני לא מתייחסת אליך כשאתה חוזר הבייתה מהעבודה, וזה מייצר תחושה של התעלמות ממך, שאני לא רואה אותך בכלל, האם שמעתי אותך?"

כשהשני ממש משקף השיקוף מחזק תחושה של ניסיון אכן להכיר לעומק את העולם של השני, להכיר את הצרכים ההדדיים, צרכים שיושבים מתחת לתסכול. ההקשבה מאפשרת לשבור בהדרגה את דגמי החשיבה המקובעים של בני הזוג זה על זה ולשחרר את השני מלהיות אסיר של השיפוטיות שלנו.

המטפל מאפשר את ההעמקה של ההכלה וההבנה כשמנחה את המיכל שמקשיב לומר לזה המדבר ששמו "השולח": "ספר לי עוד…"

המטפל גם יעזור לשולח המדבר לעבור מלהדגיש תוכן להדגיש את הרגש:
" מה שאני חש ברגעים האלה זה…" "ומה שכואב לי"…

בתוך הקשר הזוגי בני הזוג זקוקים לא רק שיקשיבו להם, אלא שגם יוכלו למצוא היגיון בדברים שחווים. שינסו להבין את נקודת המבט שלהם. זהו חלק חשוב בדיאלוג הנקרא אישוש. "אני יכול לראות את ההיגיון בדבריך". זהו תרגול עבור המיכל המקשיב להיפרד מן "האמת הבלעדית שלו". ויותר מזה, מה החלק שלו בתסכול של בן/בת זוגו. לקיחת אחריות ולא האמירה השכיחה "זו הבעיה שלך". כדוגמה: "אני ממש יכול להבין שכאשר בחרתי להעיר לך בפני הילדים שלנו ולצחוק עליך, יצרתי תחושה של הקטנה, חוסר הערכה וזלזול בך, האם הבנתי אותך?"

כאשר בני זוג לומדים לאושש זה את זו הם נותנים תקפות לחוויה של השני. אחרי שה"מיכל" יצר את החוויה שהוא הקשיב באופן מלא, ואחרי שחיזק את החוויה שאכן הוא גם ניסה להבין קוגניטיבית את ההיגיון שבחוויה של בן/בת זוגו, מגיע חלק אחרון וחשוב בדיאלוג הבסיסי שנקרא האמפתיה. המיכל מתאר לעצמו מה האחר מרגיש בנוגע לסיטואציה שתיאר, להרגיש את האחר: "אני יכולה לתאר לעצמי שהרגשת עלבון וכעס כלפי, האם זה מה שהרגשת?" זהו שלב של הדגשת הדיפרנציאציה שבו זה המקשיב אינו יוצא מנקודת הנחה שהשולח חש דברים כמוהו, או שמה שהוא מדמיין שהשני מרגיש אכן חייב להיות כך. יכולת האמפתיה מייצרת חמלה ובונה נדבך נוסף לזוגיות בריאה שכה חשובה כמטרה בטיפול הזוגי.

מטפל האימגו הוא המכוון של כל התהליכים הללו ויוצר הרבה העמקות של כל אשר נחווה ונאמר, ואף מה שלא מספיק נאמר.

הדיאלוג הבסיסי שהודגש פה הוא אחד מהרבה דיאלוגים הנלמדים בהכשרת האימגו למטפלים. לאורך ההכשרה מתרגלים אותם ובו זמנית לומדים המטפלים להכיר את עצמם יותר ויותר כך שההיכרות עם עצמם תעשיר אותם ויכולתם הטיפולית. כפי שקרל יונג ביטא באומרו: " חזונך יתבהר לך כאשר תתבונן לתוך לבבך".