אהבה עצמית וזוגיות בצל הגיל השלישי

המעבר לשנות החיים המאוחרות

עם כניסתם של אנשים לגיל השלישי חלים שינויים גופניים כשהגוף נחלש, כמו כן חלים תהליכים קוגניטיביים ותהליכים רגשיים ולצידם מסע נפשי, רגשי חברתי ורוחני. החברה יצרה הרבה סטריאוטיפים על הזקנה אתם מתמודדים אנשים שנכנסו לגיל השלישי. אני עצמי זוכרת את הפעם הראשונה שקמו לי באוטובוס והייתי המומה.

כיצד האדם חווה את המעבר אל גיל מבוגר זה? כיצד הוא מתמודד עם כל השינויים שעוברים עליו והאובדנים שחווה? כיצד הוא ממשיך חיים בהם יש משמעות, עניין, תחושה של ערך? תשוקה? כיצד הוא מייצר עמידות פסיכולוגית ושומר על החוסן?

הגישות הפסיכולוגיות החדשות של הגיל השלישי

בעבר נהגו להתבונן בזקנה בעיקר מעדשה של הצטמצמות וירידה אם זה בכוח הגוף, או ירידה בזיכרון, במעמד המקצועי, החברתי, ועוד, מה שמסביר נטייה לתחלואות וסומטיזציה. כיום הגישות הפסיכולוגיות מציעות מבט רחב יותר שלא רק רואה את מה שנפרדים ממנו ואומרים לו שלום, אלא אומרים לו Welcome שמתעצם: ההבשלה, הקבלה, ניסיון החיים הרב, פרספקטיבה עמוקה על החיים, תפיסות עולם ששומרות על רווחה נפשית. ההסתכלות היא לא אודות הגיל אלא אודות ההוויה – כיצד אנו מתנהלים ומתקיימים עם כמיהה להמשיך לגמוע מהחיים ומה שיש להם להציע לנו.

שינוי בזהותנו בגיל השלישי

לאורך החיים אנו מגדירים את עצמנו דרך היותנו בעלי מקצוע, בעלי הישגים, פעילויות שאנו עושים, היותנו בעלי השפעה, הורים לילדים וכדומה. בשנות ההזדקנות חלים שינויים בזהות זו. אם זו פרישה מהעבודה, ירידה בתחושת ההשפעה והנחיצות בנו, שעלולים לייצר תחושת ריקנות, עצב ודכדוך. השלב החדש מזמין תחושת זהות שאינה רק נשענת על תפקידים, הישגים, אלא דווקא על ממדים עמוקים של היכולת להיות ולא רק לעשות. בגילאים אלו יכולה להיות לכל אדם השפעה, נוכחות ומשמעות השונים מקודם. השלב הזה בחיים דורש גמישות נפשית. יכולת לוותר על הדימוי הקודם אותו חווינו ולתת מקום לדימוי חדש. המשימה הנפשית האמיצה היא היכולת ליצור דברים חדשים, עיסוק חדש, השפעה חדשה, שינוי כיוון, לקבל את הגוף המשתנה, הקצב האחר ולעתים תסכול, קבלה של החמצות, כישלונות וכאבים שהיו לאורך החיים. בנוסף, קבלה שהחיים אף פעם לא יכלו להיות מושלמים והשלמות הינה בקבלה של החיים כפי שהיו, עם הבחירות הטובות והפחות טובות, הצעדים הטובים והטובים פחות שאותם עשינו, אהבות, פרידות, והזדמנויות שפוספסו. בעמדה זו יש הרבה פיוס. אנשים לעתים נכנסים לדכדוך על כך שלא נותר הרבה זמן לתקן.

הסתכלות על קשרים בינאישיים והזוגיות בגיל השלישי

אם נתבונן במישור היחסים והקשרים האנושיים הרי יש בגילאים אלו משמעות מיוחדת לקשרים. ישנם קשרים משפחתיים ארוכי טווח, פניות למשפחה ולנכדים שמביאים שמחה, כשלצד אלו יש גם חברים שנפטרים, עיסוקים של ילדינו ונכדינו בחייהם שלהם, כל מה שעלול לייצר בדידות ודכדוך.

תקופה זו יכולה לייצר עומק של חברות עם חברים שהלכו אתנו שנים רבות. כיום כשאנשים בגיל השלישי בוחרים לגור בדיור מוגן, גדלה האפשרות להכיר חברים חדשים וליצר אהבות חדשות, כמו כן עומק יחסים עם בני זוגנו שעברו אתנו חוויות ושנים ארוכות. אתם אנו יכולים לחוות שותפות גדולה, קירבה, חברות, תמיכה ונחמה. כמובן שזוגיות יכולה להיחשף לתלות, למחלות ופערי תפקוד וזה מעבר רגשי מורכב. אנו לומדים לשאת פגיעות בגילאים הללו. מחקרים יעידו שבגיל המבוגר יש לעתים עלייה ביכולות רגשיות כמו וויסות רגשי, קבלת מורכבויות, הימנעות מדרמות ויותר יכולת השלמה וקבלה.

בזוגיות, החיים המשותפים בשלב זה כבר אינם סביב גידול ילדים, בית וקריירה. התפקידים משתנים ועוצמת הגוף ויכולותיו בתהליך שינוי. האהבה מקבלת צורה אחרת. לעתים האיזון עלול להשתנות בשל מחלה, ירידה ביכולת התפקודית, או תלות גופנית או נפשית. אחד עלול להפוך לדמות מטפלת ובן זוג שהיה יותר עצמאי עלול לחוש רגשות קשים של בושה, אשמה וכדומה.

הזוגיות נשענת לאו דווקא על ריגושים אלא על נוכחות משותפת. החברות יכולה מאד להתעצם שכן שני בני הזוג הם העדות ארוכת השנים לסיפור החיים זה של זה.

עוד מאפיינים בגיל השלישי

המיניות של בני הזוג בגיל השלישי אינה בהכרח דועכת כפי שהסטראוטיפ מזמין לחשוב. היא פחות ממוקדת בביצוע אלא עוסקת במגע, חום רוך וקירבה. למרות שלעתים ישנה ירידה בחשק בעקבות מחלות, מוגבלויות, עייפות וכו', הצורך באינטימיות וקירבה אינו משתנה ונשאר משמעותי.

המאפיין גילאים אלו הוא המודעות לסופיות החיים שמייצרת פחדים. הללו הם טבעיים ועבודה חשובה הינה לאפשר לאדם לתת להם מקום, לא להדחיק את התחושות אלא ללמוד לחיות לצידם ולשתף בהם. כשאנו מבינים שהזמן הוא מוגבל אנחנו יכולים להיות נוכחים יותר בהווייתנו.

פסיכולוגיית ההזדקנות מזמינה אותנו לראות שלב זה כשלב התפתחותי שבו אנו למדים מה חשוב לנו באמת, מה שמקרב אותנו בכנות הכי קרובה לעצמנו. יש בשלב זה הזדמנות לקבלה הכי אמיתית את עצמנו.

דיאלוג משמעותי בשלב חיים זה של הגיל השלישי

כמטפלת אימגו הייתי מאחלת שבני הגיל השלישי יוכלו להזמין לדיאלוג את בן/בת זוגם או חבר/ה קרובים ולשתף ב:

מה שחשוב לי שתדע/י עלי בימים אלו ………

מה שהכי קשה לי בימים אלו ………

מחשבות שמעסיקות אותי ………

תחושות שאני חשה ומלוות אותי ביומיום ………

ממה שאני הכי פוחדת זה ………

מה שמשמח אותי במיוחד ………

למה אני זקוק/ה ממך ………

מה שאני רוצה להעביר כמורשת לדורות הבאים ………

מה שאני מאחלת לי ולנו זה ………